ראיון 5: בת שבע הבלין – אינגבר

אין ילד שלא מכיר את הקומיקסים המיוחדים של בת שבע הבלין.

אין אישה שלא הזדהתה עם האפיזודות המשעשעות ב'עקרת בית' וב'שיקום שכונה'.

בת שבע הבלין – אינגבר, ציירת וסופרת, תני לנו קצת מאחורי הקלעים:)

 

איך התחלת? ומה סוד הקסם שלך?

כבר בגיל עשר כתבתי סיפור מצויר על שתי אחיות שמציקות לאחיהן הקטן, והוא יוצא למסע במדבר… אבל הסיפור הרציני הראשון שכתבתי היה בגיל 16 – על ארבעה בנים.

לא היה לי שם, הציורים היו רחוקים מלהרשים וגם הכתיבה הייתה צריכה להשתפשף – אבל לא הפסקתי ללמוד, לנסות ולהשתפר.

עבדתי כמאיירת עבור סופרים אחרים, ולאחר מכן קיבלתי הזדמנות לכתוב טור חדש בשם "עקרת בית", לצד סיפור קומיקס ראשון בשם "הרשלה האוסטרופולי" בעיתון חדש בשם "קומיקס" – ומשם זה התחיל לרוץ.

אני חושבת שהסוד הוא השילוב בין עלילה חזקה לבין דמויות חיות – דמויות שיש להן עומק, הומור, מוזרויות ולב. והכי חשוב – להקדיש אהבה אמיתית לכל שלב בתהליך: רעיון, כתיבה, איור או קומפוזיציה. אני כל הזמן בלמידה וכל הזמן מנסה להתחדש.

 

ההבעות, ההבעות, איך את עושה אותן כל-כך מוחשיות ומרתקות?

תודה רבה! התשובה די פשוטה – הרבה אימון וסבלנות. אני מתבוננת, מנסה להבין מה לא עובד – אולי הגבה בזווית לא נכונה? אולי הפה צריך עוד קימור? לפעמים אני מוחקת עשר פעמים עד שאני מגיעה להבעה המדויקת.

עם הזמן מתפתחת אינטואיציה, וזה באמת נהיה מהיר יותר.

 

 

 

 

איזה מהספרים שלך הכי קרוב לליבך – ולמה?

שאלה קשה! זה קצת כמו לשאול אמא איזה ילד היא הכי אוהבת…

"הרשלה" ו"עקרת בית" הם הבכורים שלי. "ארבעה בנים" נולד בגיל 16, והיה הפרויקט שהחזיר אותי לכתיבה אחרי שנים; "שלושה אחים" הוא חלום ישן מגיל 14 שזכיתי להפוך לקומיקס; "בומבך" הוא מסע מרתק בשבילי כסופרת, כי הפעם אני נותנת לדמויות להוביל אותי, ולא להפך.

ועכשיו אני עובדת על פרויקט גדול – סאגת פנטזיה שאם ירצה ה', תהיה יצירה רחבת יריעה שממלאת לי את הראש והלב.

אז… אני אוהבת את כולם.

 

איזו תגובה מקורא או ילד ריגשה אותך במיוחד?

כן, דווקא על הספר "בומבך".

ילדה אחת כתבה לי שהדמות של שי ממש דיברה אליה, שהיא מרגישה כמוה וזה חיזק אותה.

אמא אחרת סיפרה שהבן שלה מתמודד עם קשיים חברתיים, והסיפור עוזר לו להבין את עצמו.

ריגש אותי מאוד שהסיפור לא רק מצחיק ומעניין אלא גם עוזר לילדים.

 

 

מה את חולמת ליצור שעדיין לא העזת?

הרשימה ארוכה…

אני חולמת לכתוב סדרת ספרי הומור למבוגרים, ולצידם – סאגת פנטזיה לנוער בכתיבה בלבד (לא קומיקס).

וכמובן – יש לי כבר שנים רעיון לסדרת קומיקס פנטסטית שנמצאת סוף-סוף בשלבי הפקה.

 

מה השיעור הכי חשוב שלמדת בדרך להצלחה?

 

 

להאמין שהכול לטובה – ולא להתייאש.

בתחילת הדרך כשרק ציירתי לאנשים עבדתי כמעט שנה על הספר הראשון של "ארבעה בנים": כתבתי, ציירתי ביד, צבעתי במחשב – כל עמוד קיבל את הלב שלי.

בסוף הגעתי איתו להוצאת פלדהיים, אחרי שבועיים הם חזרו אליי ואמרו לי: הספר לא מתאים לנו.

אני לא אשקר – נשברתי. החלטתי באותו רגע שאני פורשת מכתיבה ומקומיקס, וממשיכה רק לאייר לאחרים.

אבל… חודשיים אחר כך התחיל המדור של "עקרת בית", ושנה אחרי – יצא הספר הראשון של עקרת בית עם… פלדהיים! ומכר את כל המהדורה הראשונה בפחות משלושה חודשים.

תחשבו מה היה קורה אם הייתי מתייאשת.

 

 

איך השפיע עידן הבינה המלאכותית על הציורים שלך?

בפסח האחרון יצאה לאור הגדה לפסח שיצרתי בשיתוף עם הוצאת "לחיים", כולה מאוירת בבינה מלאכותית.

ה-AI הפך לחלק מהתהליך – כבר מהשלב של הרעיון. הוא עוזר לי לדמיין סצנות מורכבות, להנפיש דמויות, לגוון בסגנונות והוא כמובן חוסך המון זמן.

מה שפעם היה לוקח לי שבועות – היום אני יכולה ליצור ביום אחד, ברמת איכות שלא האמנתי שאגיע אליה.

 

 

על מה עובדת עכשיו? יש הפתעות חדשות?

חחח, כן!

אני עובדת על סדרת פנטזיה רחבה בקומיקס – בשילוב רציני עם בינה מלאכותית. סצנות שפעם היו מעבר ליכולת שלי – היום אפשריות.

בנוסף, התחלתי להפיק סרטונים מהקומיקסים שלי – כמו "הרשלה" ו"שלושה אחים".

זה מרגש לראות את הדמויות זזות, מדברות ומקבלות חיים.

בעבר אנימטור היה עובד שעות על שניות ספורות של סרט… היום, בזכות הבינה, סרטון של שתי דקות לוקח לי לערוך בפחות משעה, כולל דיבוב!