באמצע שום מקום

בנימין הזדקף: "התקשרתי אליהם". "למי, ריבונו של עולם?" "למודעה מהעיתון". "באמת?" טובה שמחה מאד. בנימין חשב שמשהו קרה למישהו מהם, הוא רק לא בטוח למי. "כן. למה את כל-כך שמחה? שהסגרתי אותה?!" "מממה… מה זאת אומרת? אתה בעצמך אמרת לי אתמול שאלו שטויות, שהצבא לא מחפש בצורה כזו, שסתם הדבקתי אותה בחרדות שלי. כבר תכננתי להביא לה את המספר ושתדבר איתם בעצמה. שמתי את זה על המדף כדי שלא יאבד. אז מה הבעיה עכשיו?" בנימין הסיט את מבטו לארון הספרים ואמר בקול צרוד: "אז זהו, שאני בכלל לא בטוח שאלו שטויות. אני חושש שסיבכתי אותה כהוגן". טובה צנחה על הספה לצידו בשתיקה.