ימים בלי תכלת

אולי אתה צבי. נחנק בתוך המסגרת, נאבק על חירותך, על היכולת שלך לנשום. נעלם בתוך הצורך לא להיעלם.
אולי את שרי. מחייכת חיוכי 'הכל בסדר' שמנסים למחוק. בתוכך לא מעזה אפילו לצעוק.

אולי דווקא דבורה. כועסת, בורחת. לא יכולה לסלוח.

או מנחם. או רחלה. שמחים במה שכן נשאר.

אולי אתם אנשים אחרים, שנאבקים על דברים אחרים, ובכל זאת יודעים מהי מלחמה.

בידיים חשופות לפעמים. מול עצמנו או ההכי קרובים. פוצעת.
תפגשו אותה בספר הזה. על עצם ההוויה. על האמת. על החיים כפי שהם צריכים להיראות.

לא קלה היא תהיה ולא קצרה. תשושים הם יחכו לתכלת, שתבוא.

מעט מעט, גל אחר גל. ואיתה השלווה.

מנחמת את הימים, צובעת את הלילות. מדברת על הלבבות.