נשיר בקצה הגשר

פתאום אני לא מבינה מה הסיפור שלי ולמה אני צריכה להרחיק עד לירושלים, אם יש לי כאן, במרחק שבע דקות הליכה, סמינר מקסים שכל חברותי לומדות בו. (ציפי)
"אני אמרתי לאמא שלך שאני רוצה שיהיו לנו סוודרים אותו דבר. ככה כולם יחשבו שאנחנו תאומות". (יעלי)
"חבל שאני הבת של אמא שלי, אה?" (זיסי)
"זה לא השם שלה, כלומר, אי אפשר להתפלל עליה, בשם שלה הזה". (ציפי)

נראה שמדי הרבה דברים מתייצבים נגד ציפי וגורמים לה לעזוב את ביתה בצוק, לעבור לגור בירושלים אצל סבתה וללמוד בסמינר שם.

אבל גם בירושלים החיים מזמנים לה הפתעות; יעלי, הדודה שלומדת בכיתה המקדמת; זיסי, חברה באור הזרקורים; גילי, אחותה המושלמת.

'נשיר בקצה הגשר' הוא סיפורה של ציפי. כשרק נראה לה שהעניינים נרגעו –  תוקפת סערה חדשה את האופק, היא נאלצת להתמודד לבד עם הפתעות מבהילות, החלטות קשות, פגישות מלחיצות.

'נשיר בקצה הגשר' הוא סיפורה של נערה שמנסה לבנות בתוכה גשר עמיד בפני סערות, גשר בטוח שאפשר יהיה גם לשיר עליו.